חוף בית ינאי אינו כשאר חופי הרחצה בישראל. החוף מהווה את חלקו המערבי של גן לאומי נחל אלכסנדר, המשתרע על-פני שטח של כ- 3700 דונמים ושבו נשמרו נופים של נחל זורם ועולם חי וצומח עשיר, שאפיין בעבר  את כל חולות מישור החוף. חוף בית ינאי מהווה אתר הטלה לצבי ים, זוחלים  נדירים באגן הים התיכון ובארצנו, המצויים בסכנת הכחדה חמורה. בנוסף, מתהדר החוף בעבר עשיר, מאז ימי קדם ועד הלילות בהם נחתו בו ספינות מעפילים.

כדי למנוע פגיעה בערכי הטבע והנוף שבגן הלאומי ולנוחות המטיילים, הסדירה רשות הטבע והגנים שילוט ואמצעי בטיחות במוקדי העניין במסלול. אין לסטות מהמסלול המתואר ואין לפגוע בחי, בצומח, ובשרידי המורשת.

• אופי המסלול: סיור רגלי קצר ונוח לאורך החוף (הלוך וחזור).
• נקודות מוצא וסיום: סוכת המציל בחוף הרחצה.
• אורך המסלול המלא: כ-5 ק"מ.
• אורך המסלול הקצר: כ-3 ק"מ.
• משך ההליכה: מסלול קצר כשעה וחצי. מסלול מלא כ- 3 שעות.
• חניונים קרובים: גן לאומי נחל אלכסנדר – חורשת סמרה בצד המזרחי של הכביש, גן לאומי חוף השרון, יער חדרה.
• אתרים סמוכים: שמורת טבע נחל פולג, גן לאומי אפולוניה.
• הערה: בימי הקיץ חובה להצטייד במי שתייה וכובע.
• אזהרה: אין לחצות את שפך נחל אלכסנדר בחורף, כאשר הנחל זורם, מחשש לטביעה!

מצפה העפלה:

המצפה שוכן מעט מדרום לסוכת המציל, על רכס כורכר נמוך. מצפה זה מנציח את הספינות שהעלו מעפילים לארץ ישראל בניגוד לחוקי המנדט הבריטי. החוף, שנודע אז בשם חוף כפר ויתקין, קלט מעפילים שהגיעו ארצה בכ- 15 אוניות. אנשי ה"הגנה" קיבלו את פני הבאים והורידו אותם לחוף.

ספינת המעפילים הראשונה – ולוס – נחתה כאן באוגוסט 1934 כשעל סיפונה 350 איש. אלה היו חברי תנועת "החלוץ" מפולין, שקצרה רוחם מלהמתין לסרטיפיקט (אישור עלייה) המיוחל.

מהמצפה ניתן לראות את המזח, שאליו נגיע מאוחר יותר. ניתן לרדת לחוף ולהמשיך מעט דרומה, לאורך רכס הכורכר.

רכס הכורכר:

כורכר הוא דיונה מאובנת אשר הפכה לסלע. החול המגיע מהים מכיל כמות מסוימת של גיר. עם מי הגשמים מומס הגיר, מתגבש מחדש, והופך ל"מלט"  המלכד את הגרגרים לסלע. רכסי הכורכר המזרחיים יותר מהווים עדות לשינויים במפלס מי הים במהלך ההיסטוריה. על סלעי הכורכר גדלים מספר מיני צמחים וביניהם: קריתמון ימי – צמח בשרני בעל תפרחת סוככית בצבע צהוב ונר הלילה החופי – צמח גֵר בארצנו, שהיגר לכאן מחופי אמריקה, בעל פרחים צהובים וגדולים הנפתחים בערב.

נפנה צפונה, נחלוף על פני סוכת המציל ונגיע למזח.

המזח:

בעקבות "המרד הערבי" שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936, נמנע מהיישוב העברי להשתמש בנמל יפו, שהיה נמל היצוא העיקרי של פרי הדר ונמל היבוא העיקרי לדשנים. היישוב העברי טען שיש לבנות מזח חליפי בחוף עמק חפר ושלטונות המנדט נעתרו. למעשה, המזח נבנה כדי לסייע לאניות מעפילים לעגון כאן. הקמת המזח הושלמה באוגוסט 1939.

ב- 20 ביוני 1948 עגנה מול מזח זה האנייה אלטלנה, טעונה בנשק ובציוד צבאי, שיועד ברובו לאנשי האצ"ל. חלק מהציוד נפרק כאן, למרות התנגדות ממשלת ישראל, אך בהמשך התלהטו הרוחות  והחלו חילופי יריות בין אנשי האנייה לכוחות צה"ל. בניסיון למנוע שפיכות דמים הפליגה אלטלנה לתל אביב, שם הורה בן גוריון להפגיזה. אחד הפגזים פגע באנייה וגרם לטביעתה.

חוות קינון לצבי ים:

חוף בית ינאי משמש אתר הטלה לשני מיני צבי ים, צב ים חום וצב ים ירוק. בלילות הקיץ עולות נקבות צבי-הים לחופים החוליים המעטים שנותרו בישראל ומטילות ביצים ב"קן" – גומה גדולה שהן חופרות ברגליהן האחוריות. בעבר, עד שנות ה- 20 של המאה הקודמת, עשו זאת אלפי נקבות מדי שנה, אך ציד נרחב לניצול הבשר, השריון והביצים, בנוסף לפגיעה הקשה במעטה החולי שלחופי הארץ ביחד עם הבינוי לאורכם, הביאו את אוכלוסיית צבי-הים בישראל על סף הכחדה. כיום אנו זוכים לעשרות מעטות של נקבות צבי-ים המקננות בחופינו. במקומות שבהם נשקפת סכנה לקיומו של הקן, חופרים פקחי רשות הטבע והגנים בחול, שולפים את הביצים ומעתיקים אותן ל"חוות קינון" מגודרות ומוגנות. כאשר צבי-הים מגיחים מן הביצים (לאחר כחודשיים), משלחים אותם הפקחים לים תחת השגחה. נקבות צבי-ים, בהגיען לבגרות מינית, נוהגות לשוב ולהטיל ביצים בדיוק במקום שבו הודגרו ובקעו.

ברשות הטבע והגנים מבצעים ממשק זה מתחילת שנות התשעים על מנת לאושש את אוכלוסיית צבי-הים בחופי הארץ.

חוות הקינון שלפניכם הייתה פעילה בעבר, אך פעילותה הופסקה בגלל בניית מחלף בית ינאי ובגלל אור הקניון שבמקום, המושך את צבי-הים המגיחים מן הביצים בדרכם אל הים. כיום משמשת החווה לצורכי הסברה והדרכה בנושא אישוש אוכלוסיית צבי הים.

אזור הדיונות:

החול הזהוב המכסה את חופי ארצנו, הגיע מהנילוס המנקז את הרי הגרניט של אתיופיה. סלעי גרניט מורכבים, בין השאר, מהמינרל העמיד קוורץ, שמצליח לעמוד בתלאות הדרך מדלתת הנילוס ועם זרמי הים התיכון אל חופי ארץ ישראל. החול שלפנינו מורכב, אם כן, כמעט כולו מגרגרי קוורץ.

בדיונות החול הקרובות לחוף מתקיימת צמחייה אופיינית לחולות חוף הים. בנוסף לחלחול המהיר של מי הגשמים דרך חולות הדיונה מתמודדים הצמחים בבית גידול זה עם רסס הטיפות המלוחות שהרוח מביאה מן הים, שכן המלח צורב את העלים. הצמחים המתקיימים כאן פיתחו מנגנונים כדי להתגבר על הבעיה. למשל, לפופית החוף צומחת כצמח שרוע, כך שרוב הרסס חולף מעליה; חבצלת החוף פיתחה כסות עבה של שעווה, המונעת מהמלח להגיע לרקמות החיות של העלים; לבנונית החוף הוא שיח שפיתח כסות עבה של שערות, המונעות גם הן מהמלח לפגוע בעלים. צמחי חוף הים פורחים בעיקר בלילות הקיץ, שעות שבהן הרוח כמעט ואינה נושבת, כך שחלקי הפרח הרגישים אינם סובלים מטיפות המלח שבאוויר.

מהדיונה נמשיך עוד כמה מאות מטרים צפונה, עד שנפגוש את שפך נחל אלכסנדר..

שפך הנחל (צילום: ויקיפדיה)

שפך נחל אלכסנדר:

נחל אלכסנדר מתחיל את דרכו בהרי שכם שבשומרון, חוצה את השרון ונשפך כאן לים. בשפך מתקיימת אוכלוסייה גדולה של דגי בורי המטילים כאן את ביציהם. בקיץ אפשר לחצות את שפך הנחל  ללא כל בעיות ולהמשיך הלאה במסלול. בחורף, כאשר הנחל זורם, אסור לחצות את הנחל מחשש לסחיפה ולטביעה.

כאן אפשר לסיים את הסיור ולשוב לנקודת המוצא. אפשר גם להמשיך מזרחה במעלה הנחל עד לגשר כביש 2, לחצות את הנחל ולהמשיך בגדה הצפונית של הנחל לתל מכמורת.

תל מכמורת:

שרידי יישוב עתיק הפזורים משלושת עברי מפרץ טבעי קטן, שבו פעל נמל קדום. מהנמל, ששמו הערבי היה מינת (נמל) אבו-זבורה, יצאו בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 אבטיחים לשווקי מצרים ולבנון. בקיץ 1922, למשל, פקדו את הנמל הזה יותר מ- 600 מפרשיות שטענו את הפרי המרענן. פעילות הנמל פסקה מספר שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה, משום שההובלה ברכבת שסללו הבריטים הייתה זולה יותר מאשר בספינות.

מדרום לנמל נחפר מבנה ציבור גדול מהתקופה הפרסית (מאות 4-6 לפני סה"נ). מעליו התגלו שרידים ביזנטיים וערביים (מאות 7-4 לספה"נ) – ככל הנראה מצודה שחלשה על הנמל בתקופה ההלניסטית והפרסית. ממערב לשרידי המבנים נמצאו שרידים קדומים של שתי ברכות דגים מלאכותיות, שכיום הן שקועות בחלקן מתחת לפני המים. הנמל היה פעיל לפחות מתקופת הברונזה המאוחרת (מאות 13-16 לפני סה"נ) והוא שירת את המרכז העירוני בתל חפר, השוכן בגדת נחל אלכסנדר, מצפון לקיבוץ מעברות. כיום משמש הנמל את בית הספר הימי "מבואות ים".

סוף הקרין:

לחובבי הצמחים הנדירים מומלץ, בדרכם חזרה לנקודת המוצא, לסטות מעט מזרחה. מדרום לגדר בית הספר "מבואות ים" צומחת מתוך החולות אוכלוסייה גדולה של הצמח הנדיר סוף הקרין. בדרך כלל צומח סוף בגדות נחלים וליד מקווי מים. האוכלוסייה שלפנינו צומחת בקרקע הביצתית של נחל אלכסנדר, שכוסתה במשך הזמן בחול. העלים נבדלים מאלה של הסוף המצוי בכך שהם רחבים יותר ולאורכם עובר "רכס" בולט, שהבוטנאים מכנים אותו בשם "קרין".

מכאן, הנקודה האחרונה במסלול, יש לחזור לרחבת החניה.

חוף בית ינאי:

חוף בית ינאי שוכן מצפון למושב בית ינאי. הגישה למקום מכביש החוף (כביש מס' 2), כשמונה ק"מ מצפון לצומת נתניה. במחלף בית ינאי יש לפנות מערבה, לכיוון הים ובצומת צפונה, בכביש המתעקל וחוזר דרומה, אל חוף הרחצה.

גן לאומי נחל אלכסנדר:

נחל אלכסנדר הוא מהגדולים בנחלי השרון. יובליו של הנחל, שאורכו כ-32 ק"מ, מתחילים את דרכם באזור שכם, בין הר גריזים להר עיבל. הנחל יורד משם במורדות המערביים של הרי שומרון ופורץ לשרון בין כוכב יאיר לטייבה. כאן משנה הנחל את כיוון זרימתו. הוא פונה בקשת גדולה צפונה ובסופו של דבר נשפך לים התיכון ליד מכמורת.

לאחר קום המדינה עברו על נחל אלכסנדר ימים רעים. הזיהום והלכלוך שהושלכו בו הפכו את ערוצו לתעלת שופכין מצחינה. בשנת 1995 קמה המנהלה לשיקום נחל אלכסנדר, המאגדת גופים רבים, ביניהם המועצה האזורית עמק חפר, רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, המשרד לאיכות הסביבה, רשות ניקוז שרון. פעולות המנהלה שיפרו מאוד את מצבו של הנחל.

אתם מוזמנים לטייל ולבלות באתרי הנחל:

• קטע נחל  לדוגמה – קטע נחל משוקם ליד קיבוץ מעברות ובו חניונים לבילוי בחיק הטבע
• "שביל נחל" – שביל סלול בצד הנחל, מתאים גם לנכים המרותקים לכיסאות גלגלים. אורכו כ-3 ק"מ והוא מגיע "גשר הצבים" – שם רבים הסיכויים לפגוש את הצב הרך, צב גדול מאוד הנדיר בארצנו. נחל אלכסנדר הוא מקום המקלט החשוב ביותר שלו בארץ.
• חורבת סמארה – שרידי בית מכס ישן ולידו חניון גדול לבילוי בחיק הטבע.

אגם בית ינאי

מעט ממזרח למתחם חוף בית ינאי, סמוך לכביש הגישה למושב בית ינאי, שוכן אגם קטן. האגם נוצר בזמן העבודות להקמת המחלף הסמוך. הטרקטורים חפרו והגיעו עד לשכבת מי התהום, שהצטברו לאגם קטן של מים מליחים. מסביב לאגם צומחים צמחי גדות דוגמת סוף מצוי, קנה מצוי ועצי אשל. המים והצמחייה מושכים אליהם עופות מים.

מרכז הצלה ארצי לצבי-ים

רשות הטבע והגנים, בעזרת מתנדבי המכללה הימית, וטרינרים ומתנדבים, מפעילה בבית הספר הימי "מבואות ים" שבמכמורת מרכז ארצי להצלת צבי-ים. המרכז פועל מאז שנות ה- 90. מטפלים בו בצבי-ים רבים שנפגעים בים מכלי שיט, קרסים, רשתות דיג ובליעת שקיות ניילון ופסולת אחרת. אנשי המרכז עושים ככל יכולתם כדי להשיב את את צבי-הים, לאחר טיפול, בחזרה לים.

הכניסה בתאום מראש!

הזמנת סיורים במרכז ההצלה לצבי ים במוקד המידע של רשות הטבע והגנים טל' 3639*.

חוף בית ינאי פתוח לציבור הרחב בכל שעות היממה. בעונת הרחצה (אפריל-אוקטובר) יש לשלם דמי חניה בכניסה לחוף.

ניתן לקבל מידע נוסף על החוף ולהזמין הדרכות במקום במוקד המידע של רשות הטבע והגנים, טל' 3639*.

אנא, עזרו לנו לשמור על גן לאומי זה למענכם ולמען הבאים אחריכם.

מספר כללי התנהגות בגן הלאומי

• הפגיעה בחי, בצומח ובדומם – אסורה! כל אבן, צמח ובעל חיים הם חלק מהטבע ואין לפגוע בהם, גם לא למטרות לימוד.
• ההליכה מותרת על פי תיאור האתרים בדפדפת והשילוט בשטח.
• אין לחצות את שפך נחל אלכסנדר בחורף, כאשר הנחל זורם, מחשש לטביעה!
• הדיג אסור בכל צורה שהיא.
• הבערת אש מותרת במקומות המסומנים בלבד.
• הנסיעה על החוף, בכל כלי רכב, אסורה.
• הלינה בשטח הגן הלאומי במקומות המותרים בלבד.
• אנא, שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם.